טיפולי שיננית

אבנית היא המשקע הקשה שנוצר על פני משטח השן כולל כתרים ותותבות ומכיל חומר אורגני מסוייד. מינרלים מהרוק שוקעים בשכבת הפלאק וגורמים לשכבה זו להסתייד ולהתקשות. אבנית קיימת מעל החניכיים ומתחת לקו החניכיים. בשכבה זו קיימים גם חיידקים המפרישים רעלנים הגורמים לזיהום או דלקת חניכיים. אבנית זו תוסר ע"י השיננית בעזרת מכשור.

פלאק הוא רובד החיידקים ,השכבה הלבנה המצטברת על השיניים באופן יומיומי אותה אנחנו מסלקים בעזרת צחצוח וחוט דנטלי. הפלאק מכיל חיידקים,שיירי מזון, חלבוני רוק ושאריות תאים. הפלאק הוא הגורם הראשוני למחלת חניכיים ועששת(חורים בשיניים).חיידקים המצויים בפלאק משחררים רעלנים וחומצות המגרות את החניכיים ופוגעות באמייל השן.פלאק לאורך זמן מסויד ממינרלי הרוק הופך לאבנית קשה היוצרת דלקת חניכיים.

אנחנו מצחצחים שיניים כל יום, פעמים אפילו שלוש פעמים ביום ויש כאלה שמצחצחים יותר. למה? כי צחצוח שיניים שומר על שיניים בריאות. מה עם צחצוח לשון? הרי גם על הלשון מצטבר רובד חיידקים מזיק אשר יכול לגרום לזיהומים, דלקות וגם ריח רע מהפה!

חוסר צחצוח לשון יכול לגרום לטשטוש, אפילו איבוד תחושת הטעם כתוצאה מהצטברות שאריות מזון ותאי עור מתים על גבי בלוטות הטעם שלכם. ניתן גם לאבחן זיהום פטרייתי על פני שטח הלשון כתוצאה מהצטברות יתר של חיידקים בחלל הפה וגם בגלל מחלות סיסטמיות שונות.

צחצוח לשון מתבצע ע"י פעולת צחצוח דומה לצחצוח השיניים. המטרה היא להסיר את רובד החיידקים המצטבר על הלשון. אפשר לעשות זאת ע"י מברשת שיניים רגילה עם קצת משחת שיניים. החיסרון שמברשת זו נועדה לנקות משטחים חלקים (שיניים) לכן יש מברשת שיניים ייעודית ללשון למשטחים מחוספסים אשר מנקה ביעילות רבה את פני שטח הלשון וגם את החריצים. בנוסף יש מגרדי-לשון שהם כלים ייחודיים לניקוי הלשון בלבד ע״ פעולה של גרידה. מגרדים אלה מיוצרים ממתכת או מפלסטיק. כל מה שעלינו לעשות הוא להניח את המגרד על גבי הלשון ולהחליק החוצה את כל שאריות המזון ורובד החיידקים. פשוט אבל נורא חשוב.

זה לא נעים, זה לא בריא וזה בעיקר לא מריח טוב. בשפת הרפואה קוראים לזה "הליטוזיס" או "באשת פה", אבל אתם בטח קוראים לזה פשוט ריח רע מהפה.

כאשר אדם סובל מהליטוזיס אז מדובר על מצב כרוני של ריח רע מהפה. חשוב להסביר כי אנחנו לא מדברים על הבל הפה של הבוקר או על הריח שאחרי ארוחה מתובלת או "שומית" במיוחד, אותם בדרך כלל אפשר להעביר די בקלות אם מצחצחים שיניים או לועסים מסטיק – אנשים עם הליטוזיס יישארו עם ריח רע מהפה גם אחרי הניסיון להיפטר ממנו. אפילו העברת חוט דנטלי, צחצוח וגרגור מי פה לא מצליחים להעביר את הריח הרע. לכן בהחלט אפשר להבין את האנשים המתמודדים עם הבעיה הזאת שחווים גם תחושות של חרדה ומבוכה במפגשים חברתיים.

אם אתם סובלים מריח רע מהפה אתם לא לבד. 1 מכל 4 אנשים סובל מהליטוזיס. למעשה זוהי אחת מ-3 סיבות הנפוצות ביותר שבגללה אנשים פונים לרופא או השיננית.

ממה נובע ריח רע מהפה?

ברוב המוחלט של המקרים, אם לדייק אז ביותר מ-80% מהם, המקור של הריח הרע הוא בחלל הפה. יש כל מיני סיבות שגורמות לתופעה, מיד נפרט על כל אחת מהן, רק נזכיר שרופא השיניים והשיננית יכולים לטפל ברובן:
היגיינת פה לא מספיקה: המשוואה פה די פשוטה – אם לא מקפידים על צחצוח שיניים או לא מעבירים חוט דנטלי, אז המזון שאכלנו נשאר בין השיניים. החיידקים בפה מפרקים את החלבונים שבמזון ויוצרים שכבת פלאק המגרה את החניכיים ויוצרת דלקות באזורים האלו. בסוף כל התהליך הזה התוצאה היא גם ריח רע מהפה. גם אנשים עם שתלים, תותבות, כתרים וגשרים לשיניים שלא מנקים אותם היטב ובאופן תדיר מגבירים את הסיכון לסבול בבאשת פה.

דלקות בחלל הפה: ריח פה יכול להיות תסמין של בעיה נוספת כמו חורים בשיניים, מחלת חניכיים או דלקות או פצעים בפה.

יובש כרוני בפה: נכון כשאנחנו קמים בבוקר אז הריח בפה שלנו לא משהו? (העובדה הזאת נכונה עוד יותר לאנשים שישנים עם פה פתוח). זה קורה כי בלילה ייצור הרוק בפה פוחת. לרוק יש כל מיני תפקידים, ותפקיד אחד חשוב במיוחד – להסיר את החלקיקים שיוצרים ריח לא נעים בפה. זאת הסיבה ליובש בפה יכול להגביר את הסיכוי להליטוזיס. יובש כרוני בפה יכול להיווצר כתוצאה מבעיות בבלוטות הרוק, נטילת של תרופות מסוימות או כתוצאה ממחלות אחרות.

עישון: חיפשתם עוד סיבה להפסיק לעשן? בבקשה. העישון משנה את ריח הפה לרעה באופן ישיר, הוא גם מעודד מחלות חניכיים הגורמות גם הן לריח רע מהפה.

תזונה: תפריט עשיר בחלבונים ומופחת פחמימות, מזונות חומציים, ממתקים, שום, בצל ותבלינים חריפים וצריכה אינטנסיבית של קפה ואלכוהול עלולים לגרום לריח חמוץ ולא מלבלב במיוחד מחלל הפה.
תרופות: תרופות מסוימות, כמו תרופות לתעוקת לב, כימותרפיה או כדורי הרגעה יוצרים ריחות כשהם מתפרקים ומשחררים כימיקלים שגורמים לריח רע בנשימה.

ריח רע שמקורו מהאף וממערכת הנשימה: לרוב מדובר בנחיריים ומדובר בריח שונה מזה של ריח פה קלאסי ואף חזק ממנו. כאשר המקור הוא חלל האף, הסיבה היא בדרך כלל סינוסיטיס – דלקת בסינוסים של האף, זיהום בחלל האף כתוצאה מחדירת גוף זר, או אבנים שנוצרות בשקדים ומתכסות בבקטריה שיוצרת את הריח.
גורמים נוספים: בעיות עיכול כמו ריפלוקס כרוני של חומצות קיבה (GERD) יכולות להיות קשורות לריח רע מהפה. במקרים נדירים יותר גם סוגים מסוימים של סרטן, הפרעות בלחץ הדם וסוכרת יכולים להשפיע על ריח הפה. עם זאת, השיעור של הבעיות האלו בקרב הגורמים לריח רע מהפה קטן משמעותית ביחס לאחרים.
לכולנו יש רגעים של ריח לא נעים מהפה, זה טבעי ולא תמיד מעיד על בעיה.

אז איך יודעים מתי מדובר במצב כרוני? אנחנו פה כדי להציע לכם שתי דרכים לבדוק בעצמכם לפני שפונים לרופא שיניים בנושא:
בקשו חוות דעת מאדם קרוב: אם אתם חוששים שאתם סובלים מריח פה כרוני, בקשו מאדם שאתם סומכים עליו לחוות דעתו. בצעו את הבדיקה בתנאים אופטימליים – לא מיד בבוקר או אחרי ארוחה, וכשהבודק שבחרתם עומד במרחק של 10 ס"מ מכם כאשר אתם מדברים. רצוי לחזור על הבדיקה מספר פעמים באותו יום כדי לקבל תוצאה אמינה.

בדקו בעצמכם: לקקו את פרק כף היד שלכם, הניחו לה להתייבש והריחו את האזור. אם עולה ממנה ריח רע, ייתכן שאתם סובלים בבאשת פה.

טיפול בהליטוזיס: איך למנוע ריח רע מהפה?

שמירה על היגיינת פה: שימוש בחוט דנטלי לפני הצחצוח, צחצוח פעמיים ביום, שטיפה במי פה והסרת שאריות אוכל הנתקעות בשיניים במהלך היום יקטינו את הסיכוי לריח רע מהפה. חשוב במיוחד להקפיד לנקות אביזרים דנטליים שיש לכם בפה כמו כתר או שיניים תותבות, אפשר למשל לנסות ניקוי ושטיפה בסילון או להשרות שיניים תותבות בתמיסה.

ניקוי הלשון: הלשון מורכבת מפקעיות רבות שעליהן מצטברות שאריות מזון, רוק וחיידקים. אפשר לנקות אותה לאחר הצחצוח בעזרת מנקה לשון ייעודי ולסייע כך להפחית את הסיכוי לריח רע מהפה.

הקפדה על שתייה מרובה: אם יובש מגביר את הסיכוי לריח פה, הדרך הכי טובה להילחם בו היא פשוט לשתות הרבה מים. אפשר גם להוסיף להם מעט מיץ לימון לריענון וטעם.

לעיסת מסטיק: מעודדת יצירת רוק ומפחיתה את ריח הפה.

הפסקת עישון: כאמור, עישון מעודד באשת פה. מי שיפסיק לעשן ירוויח בכל תחום בחיים כמעט וגם יעזור למנוע את הריח הפה שלו. וכמובן בדיקת שיניים וטיפול אצל השיננית.

לאורך השנים נערכו מחקרים מדעיים רבים במטרה לבחון את ההבדלים בין השימוש במברשת השיניים החשמלית למברשת רגילה. אז במה עדיף להשתמש כדי לשמור על היגיינת הפה?

מברשת השיניים החשמלית יעילה להסרת פלאק וכתמים מהשיניים ובכך עוזרת להפחית מחלות חניכיים ושיניים. היא נעה מהר יותר ממברשת ידנית ,היא מסתובבת אלפי פעמים בדקה . היתרונות של מברשת השיניים החשמלית קשורים גם בטכנולוגיה ההולכת ומתפתחת. היום, למשל, ניתן להשיג מברשות בעלות טיימר פנימי מובנה, המסייע להקפיד על צחצוח כל אזורי הפה בחלוקת זמן שווה. בשוק קיימות גם מברשות בעלות חיישני לחץ ייחודיים המתריעים מפני הפעלת לחץ כבד מדי על השיניים, מה שעלול לגרום נזק לאמייל המצפה אותן ולהביא לשחיקתן.

יתרון בולט נוסף הוא נוחות השימוש במברשת שיניים חשמלית בקרב הסובלים ממחלות מפרקים, עצמות ושרירים המקשות על הנעת הידיים עלולות לגרום לכאבים חריפים במהלך הצחצוח. 

מומלץ לבחור בראש קטן בעל סיבים רכים, וזאת על מנת להגיע לכמה שיותר אזורים שעם ראש גדול קשה להגיע אליהם. אחת לכמה חודשים יש להחליף את ראש המברשת, מפני שבדומה למברשת ידנית הוא נשחק ומאבד מיעילותו.

מי פה, הוא מוצר המשמש להיגיינת הפה. שטיפת הפה באה לחטא את הפה מחיידקים, למנוע את הצטברותם על השיניים ("רובד חיידקים"-פלאק) למנוע דלקת חניכיים, למנוע ריח רע מהפה וכיבים.

חלק משטיפות הפה דורשות מרשם רופא. רופאי השיניים מסכימים כי שטיפת הפה אינה מבטלת את הצורך בצחצוח השיניים או בשימוש בחוט דנטלי. לעיתים, משתמשים במי מלח לשטיפת הפה נגד דלקות ופצעים בפה, או לאחר עקירת שיניים.

אחוז גבוה מהאוכלוסייה סובל מדלקות ומחלות חניכיים. בעיות בחניכיים לרוב אינן גורמות לכאב, אלא בשלב מתקדם של המחלה. כאשר נוצרת דלקת חניכיים היא מתקדמת לאורך שורש השן, ויוצרת "כיס חניכים". בכיסים מצטברים חיידקים ובקטריות וללא טיפול מתאים מחלת חניכיים תגרום להרס המבנים התומכים בשיניים ולבסוף לניידות ואיבוד של השיניים . ניתן לטפל במחלות חניכיים כאשר מאבחנים אותן בזמן בעזרת טיפול שמרני ובסיסי . לעיתים, אנו מאבחנים את מחלת החניכיים במצב מתקדם, ועל מנת לעצור את התקדמות המחלה ימליץ הרופא על ביצוע הקצעות שורשים, "גרידת חניכיים" כשלב ראשוני של טיפול חניכיים.

הקצעות שורשים הן תהליך ניקוי של שורש השן החשוף לכיס החניכיים ושל רקמות החניכיים. מטרת הניקוי היא טיפול במחלת החניכיים ובכיסי החניכיים שעומקם גדול מ- 3 מ"מ, הסרה של רובד תת חניכי, רעלנים של חיידקים, אבנית תת חניכית ורקמת חניכיים דלקתית. במהלך הפגישות מקבל המטופל את הכלים לביצוע ניקוי בבית עם דגש על אזורים בעייתים במיוחד.

הקצעת שורשים היא ניקוי עמוק יותר מניקוי רגיל תקופתי, מתבצעת תחת הרדמה מקומית ודורשת בדרך כלל כ- 2-5 פגישות במרפאה. בכל טיפול נהוג לבצע הקצעת שורשים באזור אחר בפה.

לאחר סיום הטיפול, תיתכן רגישות קלה בחניכיים ובשיניים, אשר חולפת לאחר זמן קצר, לאחר טיפול הקצעות שורשים, שיניים ניידות או בסיכון יתייצבו והסיכוי שלהן להישמר לאורך זמן בחלל הפה יגדל. במקרים רבים אין צורך בטיפול נוסף, וכך נמנעים מהצורך לבצע ניתוח חניכיים.

לאחר סיום הטיפול בכל הפה, מומלץ לשמור על שגרת שימור החניכיים ושיניים על ידי מספר פעולות יומיומיות פשוטות. ביצוע ניקוי אבנית אצל שיננית פעמיים עד ארבע פעמים בשנה, הקפדה על צחצוח שיניים נכון עדין ולא אגרסיבי, כדי לשמור על השורשים שטופלו בהקצעת השורשים, הפסקת עישון והקפדה על היגיינת הפה.

טיפול הקצעת שורשים מבוצע במקרים מסוימים בהרדמה מקומית ולכן המטופלים לא צפויים להרגיש כאבים חריגים או אי נוחות במהלכו. לאחר התפוגגות חומרי ההרדמה ייתכן כי תורגש רגישות מסוימת בשיניים, בעיקר במגע עם מזונות או משקאות חמים או קרים מאוד. הרגישות הזאת היא זמנית צפויה לחלוף אחרי כמה ימים. אולם רבים לא ירגישו רגישות בכלל.אם הרגישות לא חולפת, ייתכן כי היא נגרמת כתוצאה מחשיפה של שורשים.ההמלצה לצחצח עם משחות מפחיתות רגישות ולגשת לרופא מומחה לרפואת חניכיים להערכה נוספת. במהלך ניקוי השיניים והחניכיים מרקמות הדלקת, הרופא יכול להשתמש בתרופות שמסייעות לתמוך בטיפול ולשפר את תוצאותיו.

הפריוצ'יפ הפריוצ'יפ הינו פרי פיתוח ישראלי ומשווק בארצות רבות באירופה ובארה"ב ע"י דקסון. הפריוצ'יפ הינו שבב ג'לטיני המוחדר ישירות לתוך הכיס הפריודונטלי לאחר שהפציינט עבר הסרת אבנית והקצעת שורשים. הפריוצ'יפ מותווה לכיס פריודונטלי בעומק של 5 מ"מ ומעלה. תהליך ההחדרה לוקח פחות מדקה ואינו מצריך חומר מאלחש (Anesthesia). הפריוצ'יפ נשאר במקום, משחרר כלורהקסידין ( חומר אנטיספטי) לתוך הכיס במשך 10-7 ימים. הפריוצ'יפ מתכלה לחלוטין, כך שאין צורך לזמן פציינטים להוצאת התרופה מהכיס. הפריוצ'יפ אינו מכתים שיניים ואינו פוגע בחוש הטעם, הפציינט אינו נדרש להימנע ממזון ושתייה לאחר החדרת הפריוצ'יפ והוא יכול להמשיך ולשמור על היגיינת הפה כהרגלו.

על מנת להשיג תוצאות מרביות רצוי להחדיר פריוצ'יפ כל 3 חודשים (במשך 9 חודשים עד שנה) אם הכיסים נשארים בעומק 5 מ"מ ומעלה. כמו כן ניתן לשלב את הפריוצ'יפ בתכנית התחזוקה הפריודונטלית (גם לאחר ניתוחים) הכוללת ניקוי והדרכה לשמירה על היגיינת פה טובה